גמלת סיעוד

חוק הסיעוד נחקק בשנת 1988, ומטרתו היא לדאוג לרווחתם של הקשישים ואנשים שמוגבלים בתנועתם, שמתקשים בביצוע של פעולות בסיסיות בחיי היום-יום. קשישים שנמצאו זכאים לגמלת סיעוד יכולים לקבל עזרה סיעודית ממומנת, שבאה לידי ביטוי בביצוע של פעולות פשוטות, דוגמת הלבשה, רחצה, בישול, אכילה, ניידות, הפרשות והיגיינה. גמלת הסיעוד ניתנת על ידי ביטוח לאומי, קופות החולים ושירותי הרווחה העירוניים.

* במקרים שההגבלה הגופנית הינה זמנית, הגמלה תינתן לפרק הזמן הרלוונטי.

בכדי לקבוע את רמת הזכאות לגמלת סיעוד, נבנה כלי הערכה מיוחד, המודד את רמת התלות של הקשיש בזולת, וכך נמדדת מידת הזדקקותו להשגחה. הערכת התלות מתבצעת בבית הקשיש על ידי נציגה מטעם הביטוח הלאומי, בדרך כלל הנציגה הינה אחות מוסמכת, פיזיותרפיסטית או רופאה. מועד הבדיקה חל בדרך כלל בתוך 14 יום לאחר הגשת הטפסים הנדרשים לתביעת גמלת סיעוד מביטוח לאומי.

מדדים שנבדקים במבחן התלות:

• ניידות – היכולת לנוע ממקום למקום ללא עזרת הזולת.
• הלבשה – היכולת ללבוש או לפשוט פריט לבוש, להרכיב ו/או לחבר חגורה רפואית או גפה מלאכותית.
• רחצה – היכולת להתקלח במקלחת או באמבטיה באופן עצמאי, כולל כניסה ויציאה למקלחת או לאמבטיה.
• אכילה ושתייה – התלות בזולת באכילה ושתייה, כולל חימום האוכל והעברתו לשולחן. כאן נבחנת גם היכולת ליטול תרופות באופן עצמאי.
• הפרשות – היכולת לטפל בהפרשות, לרבות שימוש בשירותים ובאביזרים, שמירה על היגיינה אישית ושליטה בסוגרים.
• השגחה – מידת הצורך בהשגחה על הקשיש, האם ניתן להשאירו לבד לפרקי זמן מסוימים מבלי שיסכן את עצמו או את האחרים. כאן גם נבחן האם הקשיש מתגורר לבדו.